Ezra 9 - OZRE - עזרא

	The Word of IAUA
	IAUA End Time Ministry
	Preparing for the End of Time
(Book Contents) Home Interlinear

Under Construction

Chapters: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

Mixed Marriages
1 Now when these things were done, the princes drew near to me, saying: 'The people of Israel, and the priests and the Levites, have not separated themselves from the peoples of the lands, doing according to their abominations, even of the Canaanites, the Hittites, the Perizzites, the Jebusites, the Ammonites, the Moabites, the Egyptians, and the Amorites. E UKKLUTh ELA NGShU ELI AShRIM LEMR LE-NBDLU AOM IShREL UAKANIM UALUIM MOMI AERTsUTh KThOBThIAM LKNONI AChThI AFRZI AIBUSI AOMNI AMEBI AMTsRI UAEMRI א וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא-נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתעבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי
2 For they have taken of their daughters for themselves and for their sons; so that the holy seed have mingled themselves with the peoples of the lands; yes, the hand of the princes and rulers has been first in this faithlessness.' B KI-NShEU MBNThIAM LAM ULBNIAM UAThORBU ZRO AQDSh BOMI AERTsUTh UID AShRIM UASGNIM AIThA BMOL AZA REShUNA ב כי-נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה
3 When I heard this thing, I rent my garment and my mantle, and plucked off the hair of my head and of my beard, and sat down appalled. G UKShMOI ETh-ADBR AZA QROThI ETh-BGDI UMOILI UEMRTA MShOR REShI UZQNI UEShBA MShUMM ג וכשמעי את-הדבר הזה קרעתי את-בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם
4 Then were assembled to me every one that trembled at the words of the God of Israel, because of the faithlessness of them of the captivity; and I sat appalled until the evening offering. D UELI IESFU KL ChRD BDBRI ELAI-IShREL OL MOL AGULA UENI IShB MShUMM OD LMNChTh AORB ד ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי-ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב
5 At the evening offering I arose up from my fasting, even with my garment and my mantle rent; and I fell on my knees, and spread out my hands to IAUA my God; A UBMNChTh AORB QMThI MThONIThI UBQROI BGDI UMOILI UEKROA OL-BRKI UEFRShA KFI EL-IAUA ELAI ה ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על-ברכי ואפרשה כפי אל-יהוה אלהי
6 and I said: 'O my God, I am ashamed and blush to lift up my face to You, my God; for our iniquities are increased over our head, and our guiltiness is grown up to the heavens. U UEMRA ELAI BShThI UNKLMThI LARIM ELAI FNI ELIK KI OUNThINU RBU LMOLA RESh UEShMThNU GDLA OD LShMIM ו ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים
7 Since the days of our fathers we have been exceeding guilty to this day; and for our iniquities have we, our kings, and our priests, been delivered into the hand of the kings of the lands, to the sword, to captivity, and to spoiling, and to confusion of face, as it is this day. Z MIMI EBThINU ENChNU BEShMA GDLA OD AIUM AZA UBOUNThINU NThNU ENChNU MLKINU KANINU BID MLKI AERTsUTh BChRB BShBI UBBZA UBBShTh FNIM KAIUM AZA ז מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה
8 Now for a little moment grace has been shown from IAUA our God, to leave us a remnant to escape, and to give us a nail in His holy place, that our God may lighten our eyes, and give us a little reviving in our bondage. Ch UOThA KMOT-RGO AIThA ThChNA METh IAUA ELAINU LAShEIR LNU FLITA ULThTh-LNU IThD BMQUM QDShU LAEIR OININU ELAINU ULThThNU MChIA MOT BOBDThNU ח ועתה כמעט-רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת-לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו
9 For we are bondmen; yet our God has not forsaken us in our bondage, but has extended mercy to us in the sight of the kings of Persia, to give us a reviving, to set up the house of our God, and to repair the ruins thereof, and to give us a fence in Judah and in Jerusalem. T KI-OBDIM ENChNU UBOBDThNU LE OZBNU ELAINU UIT-OLINU ChSD LFNI MLKI FRS LThTh-LNU MChIA LRUMM ETh-BITh ELAINU ULAOMID ETh-ChRBThIU ULThTh-LNU GDR BIAUDA UBIRUShLM ט כי-עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט-עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת-לנו מחיה לרומם את-בית אלהינו ולהעמיד את-חרבתיו ולתת-לנו גדר ביהודה ובירושלם
10 Now, O our God, what shall we say after this? for we have forsaken Your commandments, I UOThA MA-NEMR ELAINU EChRI-ZETh KI OZBNU MTsUThIK י ועתה מה-נאמר אלהינו אחרי-זאת כי עזבנו מצותיך
11 which You have commanded by Your servants the prophets, saying: The land, to which you go to possess it, is an unclean land through the uncleanness of the peoples of the lands, through their abominations, wherewith they have filled it from one end to another with their filthiness. IE EShR TsUITh BID OBDIK ANBIEIM LEMR AERTs EShR EThM BEIM LRShThA ERTs NDA AIE BNDTh OMI AERTsUTh BThUOBThIAM EShR MLEUA MFA EL-FA BTMEThM יא אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל-פה בטמאתם
12 Now therefore give not your daughters to their sons, neither take their daughters to your sons, nor seek their peace or their prosperity for ever; that you may be strong, and eat the good of the land, and leave it for an inheritance to your children for ever. IB UOThA BNUThIKM EL-ThThNU LBNIAM UBNThIAM EL-ThShEU LBNIKM ULE-ThDRShU ShLMM UTUBThM OD-OULM LMON ThChZQU UEKLThM ETh-TUB AERTs UAURShThM LBNIKM OD-OULM יב ועתה בנותיכם אל-תתנו לבניהם ובנתיהם אל-תשאו לבניכם ולא-תדרשו שלמם וטובתם עד-עולם למען תחזקו ואכלתם את-טוב הארץ והורשתם לבניכם עד-עולם
13 After all that is come on us for our evil deeds, and for our great guilt, seeing that You our God have punished us less than our iniquities deserve, and have given us such a remnant, IG UEChRI KL-ABE OLINU BMOShINU AROIM UBEShMThNU AGDLA KI EThA ELAINU ChShKTh LMTA MOUNNU UNThThA LNU FLITA KZETh יג ואחרי כל-הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת
14 shall we again break Your commandments, and make marriages with the peoples that do these abominations? would not You be angry with us till You hadst consumed us, so that there should be no remnant, nor any to escape? ID ANShUB LAFR MTsUThIK ULAThChThN BOMI AThOBUTh AELA ALUE ThENF-BNU OD-KLA LEIN ShERITh UFLITA יד הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף-בנו עד-כלה לאין שארית ופליטה
15 O IAUA, the God of Israel, You are righteous; for we are left a remnant that is escaped, as it is this day; behold, we are before You in our guiltiness; for none can stand before You because of this.' TU IAUA ELAI IShREL TsDIQ EThA KI-NShERNU FLITA KAIUM AZA ANNU LFNIK BEShMThINU KI EIN LOMUD LFNIK OL-ZETh טו יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי-נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על-זאת

Chapters: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(Book Contents) Home

Revised 2018-09-18

Mixed Marriages
1 Now when these things were done, the princes drew near to me, saying: 'The people of Israel, and the priests and the Levites, have not separated themselves from the peoples of the lands, doing according to their abominations, even of the Canaanites, the Hittites, the Perizzites, the Jebusites, the Ammonites, the Moabites, the Egyptians, and the Amorites.	E UKKLUTh ELA NGShU ELI AShRIM LEMR LE-NBDLU AOM IShREL UAKANIM UALUIM MOMI AERTsUTh KThOBThIAM LKNONI AChThI AFRZI AIBUSI AOMNI AMEBI AMTsRI UAEMRI	א וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא-נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתעבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי
2 For they have taken of their daughters for themselves and for their sons; so that the holy seed have mingled themselves with the peoples of the lands; yes, the hand of the princes and rulers has been first in this faithlessness.'	B KI-NShEU MBNThIAM LAM ULBNIAM UAThORBU ZRO AQDSh BOMI AERTsUTh UID AShRIM UASGNIM AIThA BMOL AZA REShUNA	ב כי-נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה
3 When I heard this thing, I rent my garment and my mantle, and plucked off the hair of my head and of my beard, and sat down appalled.	G UKShMOI ETh-ADBR AZA QROThI ETh-BGDI UMOILI UEMRTA MShOR REShI UZQNI UEShBA MShUMM	ג וכשמעי את-הדבר הזה קרעתי את-בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם
4 Then were assembled to me every one that trembled at the words of the God of Israel, because of the faithlessness of them of the captivity; and I sat appalled until the evening offering.	D UELI IESFU KL ChRD BDBRI ELAI-IShREL OL MOL AGULA UENI IShB MShUMM OD LMNChTh AORB	ד ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי-ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב
5 At the evening offering I arose up from my fasting, even with my garment and my mantle rent; and I fell on my knees, and spread out my hands to IAUA my God;	A UBMNChTh AORB QMThI MThONIThI UBQROI BGDI UMOILI UEKROA OL-BRKI UEFRShA KFI EL-IAUA ELAI	ה ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על-ברכי ואפרשה כפי אל-יהוה אלהי
6 and I said: 'O my God, I am ashamed and blush to lift up my face to You, my God; for our iniquities are increased over our head, and our guiltiness is grown up to the heavens.	U UEMRA ELAI BShThI UNKLMThI LARIM ELAI FNI ELIK KI OUNThINU RBU LMOLA RESh UEShMThNU GDLA OD LShMIM	ו ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים
7 Since the days of our fathers we have been exceeding guilty to this day; and for our iniquities have we, our kings, and our priests, been delivered into the hand of the kings of the lands, to the sword, to captivity, and to spoiling, and to confusion of face, as it is this day.	Z MIMI EBThINU ENChNU BEShMA GDLA OD AIUM AZA UBOUNThINU NThNU ENChNU MLKINU KANINU BID MLKI AERTsUTh BChRB BShBI UBBZA UBBShTh FNIM KAIUM AZA	ז מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה
8 Now for a little moment grace has been shown from IAUA our God, to leave us a remnant to escape, and to give us a nail in His holy place, that our God may lighten our eyes, and give us a little reviving in our bondage.	Ch UOThA KMOT-RGO AIThA ThChNA METh IAUA ELAINU LAShEIR LNU FLITA ULThTh-LNU IThD BMQUM QDShU LAEIR OININU ELAINU ULThThNU MChIA MOT BOBDThNU	ח ועתה כמעט-רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת-לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו
9 For we are bondmen; yet our God has not forsaken us in our bondage, but has extended mercy to us in the sight of the kings of Persia, to give us a reviving, to set up the house of our God, and to repair the ruins thereof, and to give us a fence in Judah and in Jerusalem.	T KI-OBDIM ENChNU UBOBDThNU LE OZBNU ELAINU UIT-OLINU ChSD LFNI MLKI FRS LThTh-LNU MChIA LRUMM ETh-BITh ELAINU ULAOMID ETh-ChRBThIU ULThTh-LNU GDR BIAUDA UBIRUShLM	ט כי-עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט-עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת-לנו מחיה לרומם את-בית אלהינו ולהעמיד את-חרבתיו ולתת-לנו גדר ביהודה ובירושלם
10 Now, O our God, what shall we say after this? for we have forsaken Your commandments,	I UOThA MA-NEMR ELAINU EChRI-ZETh KI OZBNU MTsUThIK	י ועתה מה-נאמר אלהינו אחרי-זאת כי עזבנו מצותיך
11 which You have commanded by Your servants the prophets, saying: The land, to which you go to possess it, is an unclean land through the uncleanness of the peoples of the lands, through their abominations, wherewith they have filled it from one end to another with their filthiness.	IE EShR TsUITh BID OBDIK ANBIEIM LEMR AERTs EShR EThM BEIM LRShThA ERTs NDA AIE BNDTh OMI AERTsUTh BThUOBThIAM EShR MLEUA MFA EL-FA BTMEThM	יא אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל-פה בטמאתם
12 Now therefore give not your daughters to their sons, neither take their daughters to your sons, nor seek their peace or their prosperity for ever; that you may be strong, and eat the good of the land, and leave it for an inheritance to your children for ever.	IB UOThA BNUThIKM EL-ThThNU LBNIAM UBNThIAM EL-ThShEU LBNIKM ULE-ThDRShU ShLMM UTUBThM OD-OULM LMON ThChZQU UEKLThM ETh-TUB AERTs UAURShThM LBNIKM OD-OULM	יב ועתה בנותיכם אל-תתנו לבניהם ובנתיהם אל-תשאו לבניכם ולא-תדרשו שלמם וטובתם עד-עולם למען תחזקו ואכלתם את-טוב הארץ והורשתם לבניכם עד-עולם
13 After all that is come on us for our evil deeds, and for our great guilt, seeing that You our God have punished us less than our iniquities deserve, and have given us such a remnant,	IG UEChRI KL-ABE OLINU BMOShINU AROIM UBEShMThNU AGDLA KI EThA ELAINU ChShKTh LMTA MOUNNU UNThThA LNU FLITA KZETh	יג ואחרי כל-הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת
14 shall we again break Your commandments, and make marriages with the peoples that do these abominations? would not You be angry with us till You hadst consumed us, so that there should be no remnant, nor any to escape?	ID ANShUB LAFR MTsUThIK ULAThChThN BOMI AThOBUTh AELA ALUE ThENF-BNU OD-KLA LEIN ShERITh UFLITA	יד הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף-בנו עד-כלה לאין שארית ופליטה
15 O IAUA, the God of Israel, You are righteous; for we are left a remnant that is escaped, as it is this day; behold, we are before You in our guiltiness; for none can stand before You because of this.'	TU IAUA ELAI IShREL TsDIQ EThA KI-NShERNU FLITA KAIUM AZA ANNU LFNIK BEShMThINU KI EIN LOMUD LFNIK OL-ZETh	טו יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי-נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על-זאת