Daniel 6 - DNIEL - דניאל

	The Word of IAUA
	IAUA End Time Ministry
	Preparing for the End of Time
(Book Contents) Home Interlinear

Under Construction

Chapters: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

Daniel Serves Darius
1 Darius the Mede received the kingdom, being about threescore and two years old. E UDRIUSh MDIE (MDEA) QBL MLKUThE KBR ShNIN ShThIN UThRThIN א ודריוש מדיא (מדאה) קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין
2 It pleased Darius to set over the kingdom a hundred and twenty satraps, who should be throughout the whole kingdom; B ShFR QDM DRIUSh UAQIM OL-MLKUThE LEChShDRFNIE MEA UOShRIN DI LAUN BKL-MLKUThE ב שפר קדם דריוש והקים על-מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל-מלכותא
3 and over them three presidents, of whom Daniel was one; that these satraps might give account to them, and that the king should have no damage. G UOLE MNAUN SRKIN ThLThA DI DNIEL ChD-MNAUN DI-LAUN EChShDRFNIE ELIN IABIN LAUN TOME UMLKE LE-LAUE NZQ ג ועלא מנהון סרכין תלתה די דניאל חד-מנהון די-להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא-להוא נזק
4 Then this Daniel distinguished himself above the presidents and the satraps, because a surpassing spirit was in him; and the king thought to set him over the whole realm. D EDIN DNIEL DNA AUE MThNTsCh OL-SRKIE UEChShDRFNIE KL-QBL DI RUCh IThIRE BA UMLKE OShITh LAQMUThA OL-KL-MLKUThE ד אדין דניאל דנה הוא מתנצח על-סרכיא ואחשדרפניא כל-קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על-כל-מלכותא
5 Then the presidents and the satraps sought to find occasion against Daniel as touching the kingdom; but they could find no occasion nor fault; forasmuch as he was faithful, neither was there any error or fault found in him. A EDIN SRKIE UEChShDRFNIE AUU BOIN OLA LAShKChA LDNIEL MTsD MLKUThE UKL-OLA UShChIThA LE-IKLIN LAShKChA KL-QBL DI-MAIMN AUE UKL-ShLU UShChIThA LE AShThKChTh OLUAI ה אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל-עלה ושחיתה לא-יכלין להשכחה כל-קבל די-מהימן הוא וכל-שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי
6 Then said these men: 'We shall not find any occasion against this Daniel, except we find it against him in the matter of the law of his God.' U EDIN GBRIE ELK EMRIN DI LE NAShKCh LDNIEL DNA KL-OLA LAN AShKChNE OLUAI BDTh ELAA ו אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל-עלה להן השכחנא עלוהי בדת אלהה
7 Then these presidents and satraps came tumultuously to the king, and said thus to him: 'King Darius, live for ever! Z EDIN SRKIE UEChShDRFNIE ELN ARGShU OL-MLKE UKN EMRIN LA DRIUSh MLKE LOLMIN ChII ז אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על-מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי
8 All the presidents of the kingdom, the prefects and the satraps, the ministers and the governors, have consulted together that the king should establish a statute, and make a strong interdict, that whosoever shall ask a petition of any god or man for thirty days, save of you, O king, he shall be cast into the den of lions. Ch EThIOTU KL SRKI MLKUThE SGNIE UEChShDRFNIE ADBRIE UFChUThE LQIMA QIM MLKE ULThQFA ESR DI KL-DI-IBOE BOU MN-KL-ELA UENSh OD-IUMIN ThLThIN LAN MNK MLKE IThRME LGB ERIUThE ח אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל-די-יבעא בעו מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא
9 Now, O king, establish the interdict, and sign the writing, that it be not changed, according to the law of the Medes and Persians, which alters not.' T KON MLKE ThQIM ESRE UThRShM KThBE DI LE LAShNIA KDTh-MDI UFRS DI-LE ThODE ט כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת-מדי ופרס די-לא תעדא
10 Wherefore king Darius signed the writing and the interdict. I KL-QBL DNA MLKE DRIUSh RShM KThBE UESRE י כל-קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא
11 When Daniel knew that the writing was signed, he went into his house--now his windows were open in his upper chamber toward Jerusalem--and he kneeled on his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime. IE UDNIEL KDI IDO DI-RShIM KThBE OL LBIThA UKUIN FThIChN LA BOLIThA NGD IRUShLM UZMNIN ThLThA BIUME AUE BRK OL-BRKUAI UMTsLE UMUDE QDM ELAA KL-QBL DI-AUE OBD MN-QDMTh DNA יא ודניאל כדי ידע די-רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על-ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל-קבל די-הוא עבד מן-קדמת דנה
12 Then these men came tumultuously, and found Daniel making petition and supplication before his God. IB EDIN GBRIE ELK ARGShU UAShKChU LDNIEL BOA UMThChNN QDM ELAA יב אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעה ומתחנן קדם אלהה
13 Then they came near, and spoke before the king concerning the king's interdict: 'Have you not signed an interdict, that every man that shall make petition to any god or man within thirty days, save of you, O king, shall be cast into the den of lions?' The king answered and said: 'The thing is true, according to the law of the Medes and Persians, which alters not.' IG BEDIN QRBU UEMRIN QDM-MLKE OL-ESR MLKE ALE ESR RShMTh DI KL-ENSh DI-IBOE MN-KL-ELA UENSh OD-IUMIN ThLThIN LAN MNK MLKE IThRME LGUB ERIUThE ONA MLKE UEMR ITsIBE MLThE KDTh-MDI UFRS DI-LE ThODE יג באדין קרבו ואמרין קדם-מלכא על-אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל-אנש די-יבעא מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת-מדי ופרס די-לא תעדא
14 Then answered they and said before the king: 'That Daniel, who is of the children of the captivity of Judah, regards not you, O king, nor the interdict that you have signed, but makes his petition three times a day.' ID BEDIN ONU UEMRIN QDM MLKE DI DNIEL DI MN-BNI GLUThE DI IAUD LE-ShM OLIK (OLK) MLKE TOM UOL-ESRE DI RShMTh UZMNIN ThLThA BIUME BOE BOUThA יד באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן-בני גלותא די יהוד לא-שם עליך (עלך) מלכא טעם ועל-אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה
15 Then the king, when he heard these words, was sore displeased, and set his heart on Daniel to deliver him; and he laboured till the going down of the sun to deliver him. TU EDIN MLKE KDI MLThE ShMO ShGIE BESh OLUAI UOL DNIEL ShM BL LShIZBUThA UOD MOLI ShMShE AUE MShThDR LATsLUThA טו אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה
16 Then these men came tumultuously to the king, and said to the king: 'Know, O king, that it is a law of the Medes and Persians, that no interdict nor statute which the king establishes may be changed.' TZ BEDIN GBRIE ELK ARGShU OL-MLKE UEMRIN LMLKE DO MLKE DI-DTh LMDI UFRS DI-KL-ESR UQIM DI-MLKE IAQIM LE LAShNIA טז באדין גבריא אלך הרגשו על-מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די-דת למדי ופרס די-כל-אסר וקים די-מלכא יהקים לא להשניה
17 Then the king commanded, and they brought Daniel, and cast him into the den of lions. Now the king spoke and said to Daniel: 'Your God whom you serve continually, He will deliver you.' IZ BEDIN MLKE EMR UAIThIU LDNIEL URMU LGBE DI ERIUThE ONA MLKE UEMR LDNIEL ELAK DI ENThA (ENTh) FLCh-LA BThDIRE AUE IShIZBNK יז באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה (אנת) פלח-לה בתדירא הוא ישיזבנך
18 A stone was brought, and laid on the mouth of the den; and the king sealed it with his own signet, and with the signet of his lords; that nothing might be changed concerning Daniel. ICh UAIThITh EBN ChDA UShMTh OL-FM GBE UChThMA MLKE BOZQThA UBOZQTh RBRBNUAI DI LE-ThShNE TsBU BDNIEL יח והיתית אבן חדה ושמת על-פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא-תשנא צבו בדניאל
19 Then the king went to his palace, and passed the night fasting; neither were diversions brought before him; and his sleep fled from him. IT EDIN EZL MLKE LAIKLA UBTh TUTh UDChUN LE-ANOL QDMUAI UShNThA NDTh OLUAI יט אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא-הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי
20 Then the king arose very early in the morning, and went in haste to the den of lions. K BEDIN MLKE BShFRFRE IQUM BNGAE UBAThBALA LGBE DI-ERIUThE EZL כ באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די-אריותא אזל
21 When he came near to the den to Daniel, he cried with a pained voice; the king spoke and said to Daniel: 'O Daniel, servant of the living God, is your God, whom you serve continually, able to deliver you from the lions?' KE UKMQRBA LGBE LDNIEL BQL OTsIB ZOQ ONA MLKE UEMR LDNIEL DNIEL OBD ELAE ChIE ELAK DI ENThA (ENTh) FLCh-LA BThDIRE AIKL LShIZBUThK MN-ERIUThE כא וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה (אנת) פלח-לה בתדירא היכל לשיזבותך מן-אריותא
22 Then said Daniel to the king: 'O king, live for ever! KB EDIN DNIEL OM-MLKE MLL MLKE LOLMIN ChII כב אדין דניאל עם-מלכא מלל מלכא לעלמין חיי
23 My God has sent His angel, and has shut the lions' mouths, and they have not hurt me; forasmuch as before Him innocency was found in me; and also before you, O king, have I done no hurt.' KG ELAI ShLCh MLEKA USGR FM ERIUThE ULE ChBLUNI KL-QBL DI QDMUAI ZKU AShThKChTh LI UEF QDMIK (QDMK) MLKE ChBULA LE OBDTh כג אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל-קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך (קדמך) מלכא חבולה לא עבדת
24 Then was the king exceeding glad, and commanded that they should take Daniel up out of the den. So Daniel was taken up out of the den, and no manner of hurt was found on him, because he had trusted in his God. KD BEDIN MLKE ShGIE TEB OLUAI ULDNIEL EMR LANSQA MN-GBE UASQ DNIEL MN-GBE UKL-ChBL LE-AShThKCh BA DI AIMN BELAA כד באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן-גבא והסק דניאל מן-גבא וכל-חבל לא-השתכח בה די הימן באלהה
25 The king commanded, and they brought those men that had accused Daniel, and they cast them into the den of lions, them, their children, and their wives; and they had not come to the bottom of the den, when the lions had the mastery of them, and broke all their bones in pieces. KA UEMR MLKE UAIThIU GBRIE ELK DI-EKLU QRTsUAI DI DNIEL ULGUB ERIUThE RMU ENUN BNIAUN UNShIAUN ULE-MTU LEROITh GBE OD DI-ShLTU BAUN ERIUThE UKL-GRMIAUN ADQU כה ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די-אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא-מטו לארעית גבא עד די-שלטו בהון אריותא וכל-גרמיהון הדקו
26 Then king Darius wrote to all the peoples, nations, and languages, that dwell in all the earth: 'Peace be multiplied to you. KU BEDIN DRIUSh MLKE KThB LKL-OMMIE EMIE ULShNIE DI-DERIN (DIRIN) BKL-EROE ShLMKUN IShGE כו באדין דריוש מלכא כתב לכל-עממיא אמיא ולשניא די-דארין (דירין) בכל-ארעא שלמכון ישגא
27 I make a decree, that in all the dominion of my kingdom men tremble and fear before the God of Daniel; for He is the living God, and stedfast for ever, and His kingdom that which shall not be destroyed, and His dominion shall be even to the end; KZ MN-QDMI ShIM TOM DI BKL-ShLTN MLKUThI LAUN ZEOIN (ZIOIN) UDChLIN MN-QDM ELAA DI-DNIEL DI-AUE ELAE ChIE UQIM LOLMIN UMLKUThA DI-LE ThThChBL UShLTNA OD-SUFE כז מן-קדמי שים טעם די בכל-שלטן מלכותי להון זאעין (זיעין) ודחלין מן-קדם אלהה די-דניאל די-הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די-לא תתחבל ושלטנה עד-סופא
28 He delivers and rescues, and He works signs and wonders in heaven and in earth; who has delivered Daniel from the power of the lions.' KCh MShIZB UMTsL UOBD EThIN UThMAIN BShMIE UBEROE DI ShIZB LDNIEL MN-ID ERIUThE כח משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזב לדניאל מן-יד אריותא
29 So this Daniel prospered in the reign of Darius, and in the reign of Cyrus the Persian. KT UDNIEL DNA ATsLCh BMLKUTh DRIUSh UBMLKUTh KURSh FRSIE (FRSEA) כט ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא (פרסאה)

Chapters: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

(Book Contents) Home

Revised 2018-09-18

Daniel Serves Darius
1 Darius the Mede received the kingdom, being about threescore and two years old.	E UDRIUSh MDIE (MDEA) QBL MLKUThE KBR ShNIN ShThIN UThRThIN	א ודריוש מדיא (מדאה) קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין
2 It pleased Darius to set over the kingdom a hundred and twenty satraps, who should be throughout the whole kingdom;	B ShFR QDM DRIUSh UAQIM OL-MLKUThE LEChShDRFNIE MEA UOShRIN DI LAUN BKL-MLKUThE	ב שפר קדם דריוש והקים על-מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל-מלכותא
3 and over them three presidents, of whom Daniel was one; that these satraps might give account to them, and that the king should have no damage.	G UOLE MNAUN SRKIN ThLThA DI DNIEL ChD-MNAUN DI-LAUN EChShDRFNIE ELIN IABIN LAUN TOME UMLKE LE-LAUE NZQ	ג ועלא מנהון סרכין תלתה די דניאל חד-מנהון די-להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא-להוא נזק
4 Then this Daniel distinguished himself above the presidents and the satraps, because a surpassing spirit was in him; and the king thought to set him over the whole realm.	D EDIN DNIEL DNA AUE MThNTsCh OL-SRKIE UEChShDRFNIE KL-QBL DI RUCh IThIRE BA UMLKE OShITh LAQMUThA OL-KL-MLKUThE	ד אדין דניאל דנה הוא מתנצח על-סרכיא ואחשדרפניא כל-קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על-כל-מלכותא
5 Then the presidents and the satraps sought to find occasion against Daniel as touching the kingdom; but they could find no occasion nor fault; forasmuch as he was faithful, neither was there any error or fault found in him.	A EDIN SRKIE UEChShDRFNIE AUU BOIN OLA LAShKChA LDNIEL MTsD MLKUThE UKL-OLA UShChIThA LE-IKLIN LAShKChA KL-QBL DI-MAIMN AUE UKL-ShLU UShChIThA LE AShThKChTh OLUAI	ה אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל-עלה ושחיתה לא-יכלין להשכחה כל-קבל די-מהימן הוא וכל-שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי
6 Then said these men: 'We shall not find any occasion against this Daniel, except we find it against him in the matter of the law of his God.'	U EDIN GBRIE ELK EMRIN DI LE NAShKCh LDNIEL DNA KL-OLA LAN AShKChNE OLUAI BDTh ELAA	ו אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל-עלה להן השכחנא עלוהי בדת אלהה
7 Then these presidents and satraps came tumultuously to the king, and said thus to him: 'King Darius, live for ever!	Z EDIN SRKIE UEChShDRFNIE ELN ARGShU OL-MLKE UKN EMRIN LA DRIUSh MLKE LOLMIN ChII	ז אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על-מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי
8 All the presidents of the kingdom, the prefects and the satraps, the ministers and the governors, have consulted together that the king should establish a statute, and make a strong interdict, that whosoever shall ask a petition of any god or man for thirty days, save of you, O king, he shall be cast into the den of lions.	Ch EThIOTU KL SRKI MLKUThE SGNIE UEChShDRFNIE ADBRIE UFChUThE LQIMA QIM MLKE ULThQFA ESR DI KL-DI-IBOE BOU MN-KL-ELA UENSh OD-IUMIN ThLThIN LAN MNK MLKE IThRME LGB ERIUThE	ח אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל-די-יבעא בעו מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא
9 Now, O king, establish the interdict, and sign the writing, that it be not changed, according to the law of the Medes and Persians, which alters not.'	T KON MLKE ThQIM ESRE UThRShM KThBE DI LE LAShNIA KDTh-MDI UFRS DI-LE ThODE	ט כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת-מדי ופרס די-לא תעדא
10 Wherefore king Darius signed the writing and the interdict.	I KL-QBL DNA MLKE DRIUSh RShM KThBE UESRE	י כל-קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא
11 When Daniel knew that the writing was signed, he went into his house--now his windows were open in his upper chamber toward Jerusalem--and he kneeled on his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime.	IE UDNIEL KDI IDO DI-RShIM KThBE OL LBIThA UKUIN FThIChN LA BOLIThA NGD IRUShLM UZMNIN ThLThA BIUME AUE BRK OL-BRKUAI UMTsLE UMUDE QDM ELAA KL-QBL DI-AUE OBD MN-QDMTh DNA	יא ודניאל כדי ידע די-רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על-ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל-קבל די-הוא עבד מן-קדמת דנה
12 Then these men came tumultuously, and found Daniel making petition and supplication before his God.	IB EDIN GBRIE ELK ARGShU UAShKChU LDNIEL BOA UMThChNN QDM ELAA	יב אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעה ומתחנן קדם אלהה
13 Then they came near, and spoke before the king concerning the king's interdict: 'Have you not signed an interdict, that every man that shall make petition to any god or man within thirty days, save of you, O king, shall be cast into the den of lions?' The king answered and said: 'The thing is true, according to the law of the Medes and Persians, which alters not.'	IG BEDIN QRBU UEMRIN QDM-MLKE OL-ESR MLKE ALE ESR RShMTh DI KL-ENSh DI-IBOE MN-KL-ELA UENSh OD-IUMIN ThLThIN LAN MNK MLKE IThRME LGUB ERIUThE ONA MLKE UEMR ITsIBE MLThE KDTh-MDI UFRS DI-LE ThODE	יג באדין קרבו ואמרין קדם-מלכא על-אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל-אנש די-יבעא מן-כל-אלה ואנש עד-יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת-מדי ופרס די-לא תעדא
14 Then answered they and said before the king: 'That Daniel, who is of the children of the captivity of Judah, regards not you, O king, nor the interdict that you have signed, but makes his petition three times a day.'	ID BEDIN ONU UEMRIN QDM MLKE DI DNIEL DI MN-BNI GLUThE DI IAUD LE-ShM OLIK (OLK) MLKE TOM UOL-ESRE DI RShMTh UZMNIN ThLThA BIUME BOE BOUThA	יד באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן-בני גלותא די יהוד לא-שם עליך (עלך) מלכא טעם ועל-אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה
15 Then the king, when he heard these words, was sore displeased, and set his heart on Daniel to deliver him; and he laboured till the going down of the sun to deliver him.	TU EDIN MLKE KDI MLThE ShMO ShGIE BESh OLUAI UOL DNIEL ShM BL LShIZBUThA UOD MOLI ShMShE AUE MShThDR LATsLUThA	טו אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה
16 Then these men came tumultuously to the king, and said to the king: 'Know, O king, that it is a law of the Medes and Persians, that no interdict nor statute which the king establishes may be changed.'	TZ BEDIN GBRIE ELK ARGShU OL-MLKE UEMRIN LMLKE DO MLKE DI-DTh LMDI UFRS DI-KL-ESR UQIM DI-MLKE IAQIM LE LAShNIA	טז באדין גבריא אלך הרגשו על-מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די-דת למדי ופרס די-כל-אסר וקים די-מלכא יהקים לא להשניה
17 Then the king commanded, and they brought Daniel, and cast him into the den of lions. Now the king spoke and said to Daniel: 'Your God whom you serve continually, He will deliver you.'	IZ BEDIN MLKE EMR UAIThIU LDNIEL URMU LGBE DI ERIUThE ONA MLKE UEMR LDNIEL ELAK DI ENThA (ENTh) FLCh-LA BThDIRE AUE IShIZBNK	יז באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה (אנת) פלח-לה בתדירא הוא ישיזבנך
18 A stone was brought, and laid on the mouth of the den; and the king sealed it with his own signet, and with the signet of his lords; that nothing might be changed concerning Daniel.	ICh UAIThITh EBN ChDA UShMTh OL-FM GBE UChThMA MLKE BOZQThA UBOZQTh RBRBNUAI DI LE-ThShNE TsBU BDNIEL	יח והיתית אבן חדה ושמת על-פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא-תשנא צבו בדניאל
19 Then the king went to his palace, and passed the night fasting; neither were diversions brought before him; and his sleep fled from him.	IT EDIN EZL MLKE LAIKLA UBTh TUTh UDChUN LE-ANOL QDMUAI UShNThA NDTh OLUAI	יט אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא-הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי
20 Then the king arose very early in the morning, and went in haste to the den of lions.	K BEDIN MLKE BShFRFRE IQUM BNGAE UBAThBALA LGBE DI-ERIUThE EZL	כ באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די-אריותא אזל
21 When he came near to the den to Daniel, he cried with a pained voice; the king spoke and said to Daniel: 'O Daniel, servant of the living God, is your God, whom you serve continually, able to deliver you from the lions?'	KE UKMQRBA LGBE LDNIEL BQL OTsIB ZOQ ONA MLKE UEMR LDNIEL DNIEL OBD ELAE ChIE ELAK DI ENThA (ENTh) FLCh-LA BThDIRE AIKL LShIZBUThK MN-ERIUThE	כא וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה (אנת) פלח-לה בתדירא היכל לשיזבותך מן-אריותא
22 Then said Daniel to the king: 'O king, live for ever!	KB EDIN DNIEL OM-MLKE MLL MLKE LOLMIN ChII	כב אדין דניאל עם-מלכא מלל מלכא לעלמין חיי
23 My God has sent His angel, and has shut the lions' mouths, and they have not hurt me; forasmuch as before Him innocency was found in me; and also before you, O king, have I done no hurt.'	KG ELAI ShLCh MLEKA USGR FM ERIUThE ULE ChBLUNI KL-QBL DI QDMUAI ZKU AShThKChTh LI UEF QDMIK (QDMK) MLKE ChBULA LE OBDTh	כג אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל-קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך (קדמך) מלכא חבולה לא עבדת
24 Then was the king exceeding glad, and commanded that they should take Daniel up out of the den. So Daniel was taken up out of the den, and no manner of hurt was found on him, because he had trusted in his God.	KD BEDIN MLKE ShGIE TEB OLUAI ULDNIEL EMR LANSQA MN-GBE UASQ DNIEL MN-GBE UKL-ChBL LE-AShThKCh BA DI AIMN BELAA	כד באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן-גבא והסק דניאל מן-גבא וכל-חבל לא-השתכח בה די הימן באלהה
25 The king commanded, and they brought those men that had accused Daniel, and they cast them into the den of lions, them, their children, and their wives; and they had not come to the bottom of the den, when the lions had the mastery of them, and broke all their bones in pieces.	KA UEMR MLKE UAIThIU GBRIE ELK DI-EKLU QRTsUAI DI DNIEL ULGUB ERIUThE RMU ENUN BNIAUN UNShIAUN ULE-MTU LEROITh GBE OD DI-ShLTU BAUN ERIUThE UKL-GRMIAUN ADQU	כה ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די-אכלו קרצוהי די דניאל ולגוב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא-מטו לארעית גבא עד די-שלטו בהון אריותא וכל-גרמיהון הדקו
26 Then king Darius wrote to all the peoples, nations, and languages, that dwell in all the earth: 'Peace be multiplied to you.	KU BEDIN DRIUSh MLKE KThB LKL-OMMIE EMIE ULShNIE DI-DERIN (DIRIN) BKL-EROE ShLMKUN IShGE	כו באדין דריוש מלכא כתב לכל-עממיא אמיא ולשניא די-דארין (דירין) בכל-ארעא שלמכון ישגא
27 I make a decree, that in all the dominion of my kingdom men tremble and fear before the God of Daniel; for He is the living God, and stedfast for ever, and His kingdom that which shall not be destroyed, and His dominion shall be even to the end;	KZ MN-QDMI ShIM TOM DI BKL-ShLTN MLKUThI LAUN ZEOIN (ZIOIN) UDChLIN MN-QDM ELAA DI-DNIEL DI-AUE ELAE ChIE UQIM LOLMIN UMLKUThA DI-LE ThThChBL UShLTNA OD-SUFE	כז מן-קדמי שים טעם די בכל-שלטן מלכותי להון זאעין (זיעין) ודחלין מן-קדם אלהה די-דניאל די-הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די-לא תתחבל ושלטנה עד-סופא
28 He delivers and rescues, and He works signs and wonders in heaven and in earth; who has delivered Daniel from the power of the lions.'	KCh MShIZB UMTsL UOBD EThIN UThMAIN BShMIE UBEROE DI ShIZB LDNIEL MN-ID ERIUThE	כח משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזב לדניאל מן-יד אריותא
29 So this Daniel prospered in the reign of Darius, and in the reign of Cyrus the Persian.	KT UDNIEL DNA ATsLCh BMLKUTh DRIUSh UBMLKUTh KURSh FRSIE (FRSEA)	כט ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא (פרסאה)